החברותא של מרן הגראי"ל שטיינמן, הרב משה יהודה שניידר מספר כי אחד שרצה לשלוח מברק, שאל את ראש הישיבה האם מותר לחבר שתי מלים, בלי ריווח ביניהם, כגון כשרוצה לכתוב מזל טוב, יכתוב בתיבה אחת 'מזלטוב', וירוויח שיעלה לו רק כמחיר תיבה אחת.

והשיב הגראי"ל: כיוון שזה באמת שתי תיבות, הוי גזל! ואף בחו"ל אצל גויים, קי"ל גזל עכו"ם אסור, ועל כל פנים חילול השם בוודאי יש בזה.

וסיפרו להגראי"ל מעשה נורא בשם חבר מועצת גדולי התורה הגר"י זילברשטיין שבא לפניו מעשה באחד שנסע במטוס ולקח אתו הביתה את האזניות שמחלקים לנוסעים, כי חשב שזה ניתן במתנה. אחר כך נפטר, ובא לאמו בחלום ואמר לה שיש במגירה שלו שתי אזניות ומבקש שתחזיר אותם לחברה, כי אין לו מנוחה בעולם האמת בגלל זה. ושאלוהו אם להתייחס לחלום, היות וזו חברה של גויים – וכמובן הורה להם להחזיר.

והגראי"ל ששמע את זה היה נראה שלא מתפעל, והגיב מיד: הרי גזל עכו"ם אסור. והוסיף ואמר: 'הדבר הכי חמור בגיהנום, זה גזל!".

הרב שניידר מספר עוד כי אחד שאל את הגראי"ל לגבי מכירת דגים קפואים, שמצוי שמכניסים בשקית כמות דג פחות מהמשקל, ומוסיפים כדי להשלים את המשקל חתיכת עור דג, שאינו ראוי לאכילה – האם מותר להתעסק במכירה של דגים כאלו, כשכולם עושים כך?

על כך ענה הגראי"ל: "כולם בגיהנום… אין זה היתר מה שכולם עושים".

מוסיף הרב שניידר: "רצו לומר סברא להקל היות ואנשים כבר התרגלו לכך, ששמים להם עור במקום דג, וממילא הויא מחילה – ואמר רבינו: גם אם נאמר כן, זה רק אחרי שכבר למד שככה זה הולך. אבל בפעם ראשונה שלא ידע הלוקח מזה – הרי בוודאי זה גזל, ומספיק גזל פעם אחת".